אולי בכל מה שקשור לעולם הקולנוע אנחנו רגילים שלפחות בשנים האחרונות Marvel פשוט משאירים ל-DC אבק, אבל בכל מה שקשור לעולם משחקי הוידאו הסיפור בדיוק הפוך כש-DC עם כותר Batman: Arkham Asylum עדיין מסמלת את מה שמשחק מבוסס קומיקס יכול וצריך להיות. האיזון הכמעט מושלם של התחמקות מאחורי בריונים, פתירת תעלומות ופאזלים למינהם ומערכת קרב מהנה ומתגלמת יחד עם מספר כותרי Batman נוספים שעבדו לפי אותו המתכון והוכיחו שהוא באמת פשוט עובד עד כדי כך טוב. אבל עכשיו, לאביר האפל שלנו יש מתחרה ראוי: ספיידרמן.
Spider-Man האחרון, שפותח על ידי הסטודיו Insomniac תוך עבודה ישירה מול חברת Marvel מוכיח לנו שסדרת משחקי ספיידרמן עדיין לא מתה, למרות כותרים בינוניים לגמרי מבין המשחקים האחרונים שראינו, שנעצרו עם הפסקה ארוכה עד המשחק הנוכחי. שנים רבות וחשוב יותר, מיליונים רבים נשפכו לתוך דמותו של גיבור העכביש שלנו מקווינס, והתוצאות ללא ספק מוכיחות שככה משחק של גיבור על צריך להיראות ולהרגיש. ולמרות הכל, דמותו של ספיידרמן אמנם זורחת בכותר האחרון אבל העולם היפיפייה מתקשה לפעמים לספק לנו דרכים מרשימות לנצל את כל מה שספיידרמן מציע לנו.
אז בואו נתחיל
השעות הראשונות של ספיידרמן מרתקות. המשחק מתחיל מיד גדול מהחיים כשאנחנו פוגשים את עצמנו נלחמים מול ווילסון פיסק, אנחנו נזרקים לתוך מנהטן שניראת מדהימה כנראה אפילו יותר ממה שהיא ניראת בעולם האמיתי. האי כולו במשחק פתוח לנו ואנחנו יכולים לטייל בו בחופשיות, החל מפסי הרכבת המפוזרים בהארלם, שלטי החוצות הגדולים המופיעים במרכז טיים סקוור ועד גורדי השחקים העצומים המיושבים באיזור המסחר הדרומי. Insomniac לחלוטין גאים בניו-יורק שהם יצרו לנו ובצדק: ספיידי שלנו יכול להשתמש במצלמה שלו על מנת לתפוס תמונות של מבנים מיוחדים מה שהופך את הביקור באתרים המיוחדים הללו לחלק בלתי נפרד שמאפשר לנו לחקור את העיר לעומק וליהנות באמת מכמה שהיא מרשימה, גם אם לא תמיד מדוייקת לחלוטין לניו-יורק האמיתית, אבל כשהכל כל כך יפה, למי בכלל אכפת?
מה שכל כך מתסכל בכל זאת הוא לחשוב שעם עיר כל כך מרשימה שפרוסה בפנינו כמעט כל מה שאנחנו רואים מניו יורק בזמן אמת אלו רק גגות של בניינים, אבל זה מחיר קטן לשלם על מנת ליהנות מממערכת ה-webs של ספיידרמן. אחת מהמרשימות ביותר שראינו אי-פעם באחד ממשחקי הכותר, ויהיו שיגידו הביצוע המוצלח ביותר. איכשהוא, Insomniac הצליחו לדחוס את כל הבלאגן שנדרש בכדי לבנות מערכת שכזו לכפתור אחד בלבד וכל זה בלי למנוע מאיתנו שום חלק מהריגוש. כל מה שאנחנו בתור שחקנים צריכים לעשות הוא לכוון את ספיידי לכיוון הנכון, ולדעת לתפוס את המומנט. מספיק פשוט כדי שנוכל לקלוט מהר, אבל כדי להתמקצע בהחלט נדרש מעט אימון. אבל אין מה לדאוג, מהר מאוד מצליחים ללמוד את כל הטריקים הקטנים, ובזמן כמעט אפסי אפשר לשלוט במערכת בצורה כל כך מוצלחת עד שלא נצטרך לפגוש את הקרקע אפילו לא לרגע, כשאנחנו שטים לנו בין הבניינים המרשימים של ניו-יורק בזריזות ובמיומנות.
אנימציות מיוחדות נוספו לרגעים בהם נטפס על מדרגות יציאת החירום לצד הבניינים, למעברים שנבצע בין פינות צרות, וכל המערכת כולה מרשימה ומושקעת, והכי חשוב: מרגישה טבעית וזה אולי הדבר הכי חשוב שאפשר לבקש ממשחק ספיידרמן.
גיבור העל השכונתי שכולנו אוהבים
מערכת הקרב של ספיידרמן דורשת קצת יותר אימון לעומת זאת כשמשווים אותה למערכת התנועה ברחבי העיר. הקרבות בספיידרמן אמנם מורכבים מאותו מיקס מוכר של אגרוף-התחמקות, אבל הופכים מהר מאוד ליותר מעניינים ולפעמים גם ליותר מאתגרים כשמכניסים למשוואה את חיבתו של ספיידרמן לזרוק בריונים לאוויר ולהשתמש בכל הג'אדג'טים המיוחדים העומדים לרשותו, כשהארסנל בהחלט מרשים. אחד מהמהלכים המהנים יותר כולל את כיסוי היריב בקורי עכביש ולאחר מכן לתפוס אותו עם הקורים, לסובב ולהכות את כולם האוייבים מסביב, ולזרוק אותו רחוק. זו רק דוגמא אחת להרבה מהמהלכים שהופכים את המערכת למעניינת וחשוב מכך: פתוחה לפרשנות אישית. ברגע שלומדים את כל הטריקים והשטיקים הקטנים של ספיידרמן אפשר להמציא ולבצע מהלכים חדשים ומעניינים, ולשלב בין מהלכים שונים.
בכל מה שקשור למבחר הגאדג'טים Insomniac מפרגנים לנו מכל הלב. אחרי שכבר הוכיחו לנו במשחק Ratchet and Clank האחרון את היצירתיות שלהם בכל מה שקשור לכלי נשק מיוחדים, הם לא חסכו מאיתנו עם גיבור העל השכונתי האהוב עלינו: נוכל להרחיב את הארסנל שלנו, לשפר ולחזק ושימוש נכון בארסנל הצעצועים הפרוס בפנינו יכול לשנות את פניו של כל הקרב.
נוכל לשחק בצורה חשאית, לקפוץ מקורה לקורה ולהיות חכמים לגבי הצורה בה אנחנו מדללים את עדר הבריונים שמולנו או פשוט לקפוץ ישר לתוך הקרב בו נפגוש סוגים שונים של אויבים: חלקם עם אקדחים או רובים, אחרים עם חרבות, מוטות, או אפילו טילים כשהם לא יחסכו מאיתנו בדבר. תכנון לא נכון של הקרב יכול להתנקם בנו ברגע, לעומת תכנון מוצלח שיאפשר לנו לחסל קבוצות יריבים שלמות בקומבו רצוף שלא רוצה להיגמר. לשלוט במערכת הקרבות הופך להיות דבר הכרחי מאוד מהר, כשמתחשבים בכך שניו-יורק עמוסה בפושעים ובכל שיוט ברחובות העיר נתקל במגוון פשעים שנצטרך לעצור החל ממרדפים משטרתיים בשעות העומס כשהרחוב עמוס בעוברי אורח ועד שוד בחנות המכולת שבפינה.
הבעיה היא שבזמן שבתחילת המשחק זו באמת חוויה מהנה להיות ספיידי גיבור העל השכונתי, מהר מאוד זה מתחיל להיות די מתסכל. ככל שהסיפור מתקדם, אנחנו מקבלים אתגרים נוספים שפזורים ברחבי העיר כמו לתפוס יונים שאבדו לאחד מהתושבים, וזה מתחיל להיות ברור די מהר שלא בדיוק ידעו איך להמשיך ולמלא את המשחק בתוכן מעניין שיתאים ליכולות של ספיידרמן. זה מרגיש כאילו העולם המרשים הזה לא ידע איך להיות מספיק מלא תוכן ופשוט החליט להשתמש בהמון מקלישאות העולם הפתוח שאנחנו מכירים כבר שנים ומאסנו בהן כבר מזמן. שוב לתפוס יונה, שוב להציל שוד, שוב מרדף, והדבר היחיד שמשתנה לפעמים הוא אך ורק כמות האויבים שנלחמים מולנו.
אין רגע משעמם
העלילה של ספיידרמן עשירה בצורה יוצאת מן הכלל, ועושה מאמץ מיוחד להראות לנו את פיטר פרקר ואת הקרובים אליו, חברים ואויבים, כדמויות אנושיות עמוקות, כשמקביל מתעמקים נורא בעובדה שאמנם עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה – אבל בן אדם אחד לא מסוגל להציל את כולם, ותמיד מעלה את השאלה של האם פיטר פרקר מועיל יותר בתור ספיידרמן, או בתור פיטר פרקר, מדען, כזה שחוקר ומנסה למצוא דרכים אחרות לעזור למליוני אנשים. בשאלה הזו נתקל פיטר עצמו לאורך כל המשחק, וזו שאלה שגם אנחנו שואלים את עצמנו בתור שחקנים: האם ניו-יורק באמת צריכה את ספיידרמן או שבעצם הוא גורר אחריו יותר נזק מאשר תועלת?
אנחנו פוגשים דמויות ומתחברים אליהם, לומדים את הסיפור ואת הסיבות למעשים, ועד סוף המשחק מי יודע – אולי אפילו תזילו דמעה או שתיים.
מעבר למשחקיות מעולה, עולם ויזואלי מרשים, ומערכת התקדמות מהנה, ספיידרמן של Insomniac מצליח למשוך אותנו כל הזמן כדי להמשיך ולשחק ולא להניח את השלט לרגע רק כדי לחוות עוד קצת מפיטר פרקר וספיידרמן, משניהם.
בשורה התחתונה…
בשורה התחתונה ספיידרמן של Insomniac מחזיר את ספיידי שלנו למפה, וכבר אפשר לשמוע לחשושים על משחק שני כל כך מהר אחרי שהמשחק רק יצא אלינו, מה שמעיד על מכירות מעולות והצלחה גדולה. פיטר וספיידרמן מובילים אותנו בסיפור מרשים ומהנה שתמיד משאיר לנו תחושה של עוד, כשתמיד יש גם מה לעשות מסביב. אם אתם לא מעריצים גדולים של ספיידרמן, אין מה לדאוג שלא תאהבו את המשחק, תהיו רגועים שהנוף המדהים ומערכת הקרבות המהנה יצליחו למשוך אתכם גם אם ספיידי הוא לא בהכרח גיבור העל המועדף עליכם.
אחרי 40 שעות שביליתי בעולם של ספיידרמן, כל מה שנשאר לי להגיד לכם: אם עוד לא קניתם, רוצו.
