אהלן חברים, וברוכים הבאים לפינה שבה נדבר בדיוק על מה שכל הגיימרים חושבים, אבל כנראה שאף פעם לא אומרים בקול: בין אם אלו כל אותם המשחקים הפחות טובים שאנחנו קצת מתביישים בכמה שאנחנו אוהבים, מה אנחנו חושבים שבאמת צריך להיות במשחקים מודרניים, מהו בעצם משחק החלומות שלנו, ומה המשחק שכולם מסביב כל כך אוהבים אבל אנחנו פשוט… לא כל כך.
אז בלי להרחיב במילים מיותרות, אנחנו עולים עם הפינה החדשה באתר: מתחת לרדאר. פינה שתכלול מספר סדרות של כתבות, והראשונה היא Guilty Pleasures, סדרת כתבות שבה נדבר ישר ולעניין מהזווית האישית של כותב הדעה, על המשחקים שכולם לא כל כך אהבו – אבל אנחנו פשוט התאהבנו. בואו נתחיל, והפעם: The Order 1886, המשחק שלא שיחקתם, וכנראה שאתם ממש צריכים. לפחות ככה אני חושב.
בתקופה שבה גלגל החיים של קונסולת הסוני פלייסטיישן 4 רק החל, היה אפשר להרגיש באופן מאוד בוטה את המחסור של הקונסולה במשחקים אקסקלוסיביים מוצלחים. כאשר משחקים כמו Knack, Killzone Shadow Fall ו-Infamous כבר היו מאחורינו, העיניים נישאו אל שנת 2015. שנת 2015 התחילה באווירה מעט גותית, כש-Bloodborne ו-The Order 1886 היו על הכוונת שלי, מאחר והנושא מאוד קרוב ללבי.
בתור גיימר קז'ואל, הנטייה שלי הייתה לכיוון The Order 1886 דווקא, פשוט כי באותה התקופה לא התחברתי למשחקיות שכבר יצא לנו להכיר בסדרת משחקי Dark Souls מבית היוצר של From Software שהייתה אחראית גם על Bloodborne, בבימויו של הידטאקה מיאזאקי. החלטתי ללכת על טריטוריה יותר מוכרת כשבחרתי לחכות דווקא ל-1886 The Order. מבחינתי הטריטוריה הייתה הרבה יותר מוכרת משום שהמשחקיות הייתה דומה מאוד באופי שלה למה שכבר יצא לי להכיר ולאהוב מסדרת משחקי Gears of War המוצלחת של מיקרוסופט.
מאחר ואני בן-אדם שבדרך כלל מחכה לביקורת, החלטתי קודם כל לראות את הביקורת של היוטיובר המפורסם AngryJoe, שאם אתם לא מכירים אגב, אז רוצו מהר ל-Youtube, אתם לא תתחרטו, תודו לי אחר כך. בכל מקרה, הביקורת לא הייתה "טובה" במיוחד, ולמען האמת לא הייתה טובה בכלל. עם ציון סופי של 4 מתוך 10, נורא התאכזבתי לגלות שהמשחק שכל כך ציפיתי לו כנראה לא מוצלח כמו שחשבתי, ובכלל לא עומד בציפיות.
אבל שנה מאוחר יותר, בתקופה ממש לפני יציאות המשחקים החדשים של החורף, בזמן של "יובש מוחלט" של משחקים, החלטתי בכל זאת לקנות את The Order 1886 שעכשיו כבר ירד משמעותית במחיר, ולגלות אם אולי בכל זאת פספסתי פה משהו, והתשובה היא כן: מהרגע הראשון שהמשחק עולה על מסך הטלויזיה אפשר לראות את היופי וההשקעה שנכנסה לפרטים הקטנים בכל מה שקשור להיבט הגראפי, ועד היום לפי דעתי המשחק הוא עדיין כנראה אחד מהמשחקים האקסקלוסיביים היפים ביותר על קונסולת הפלייסטיישן 4, שיורד ברמתו מבודדים, בהם ספיידרמן החדש של Insomniac, ו-God of War של Santa Monica Studio.
כבר מההתחלה אפשר להבין שבמשחק אנחנו הולכים להיתקל בלא מעט סצנות Quick Time Event (ללחוץ על הכפתור הנכון, בזמן הנכון), ובהרבה סצנות מעבר ארוכות שיוצרות מעין סרט ארוך, שבו אנחנו בתור השחקן לוקחים רק חלק שולי בקטעי המשחק בין המעברים. מתוך 6 עד 8 שעות משחק, תלוי ברמת הקושי, כ-40% הם בעצם סרט.
אבל נעבור רגע לגיימפליי: המשחק הוא פשוט להבנה, תתחבא מאחורי מכסה, כשאתה רואה את ההזדמנות הנכונה, תצא מהמכסה ותירה במי שצריך, כשבין לבין המשחק מלווה בקטעי הליכה המפצלים בין מטחי הירי כשבזמן קטעים אלו אתה נאלץ לחקור ולמצוא רמזים על מנת להמשיך את הסיפור. עד לפה, מאוד סטנדרטי.
ומה עם ה-Boss Fights? לצערינו – פה זה פשוט לא קיים. מה שמכונה לכאורה Boss Fights ב-The Order 1886 אלו פשוט שני אירועי Quick Time Event מאוד דומים אחד לשני ברמות קושי מעט שונות, כשאנחנו נלחמים מול אותם אנשי זאב בדיוק.
אז אחרי כל זה, למה בכל זאת אני ממליץ לכם לשחק בThe Order 1886?
לאנשים שאין להם את הזמן הפנוי להשקיע בקונסולת הפלייסטיישן, בגלל עבודה, לימודים או כל סיבה אחרת, המשחק קצר ומספק תוצאה מאוד מהירה, כשבדרך עולם גראפי מרשים, מיוחד וכזה שאנחנו לא נתקלים בו הרבה במשחקי וידאו בשנים האחרונות. עם כל החסרונות שלו, כמו קטעי התגנבות עם One Hit Kill, הבוסים הלא קיימים, והמשחקיות הבנאלית, מה שמייחד את המשחק, הוא הסיפור.
פה לא אפרט לכם, מוזמנים להציץ בטריילר המצורף לכתבה, אבל בזמן ששיחקתי – הרגשתי שאני משחק בסדרה, בסדרה ברמה זהה אם לא גבוהה ממשחקי הכס. אהבתי מאוד את האלמנטים הגותיים, הדיאלוג, ולמרות החורים בעלילה, עדיין הצלחתי למלא את החסר. האלמנט העל-טבעי והדמויות המוכרות מההיסטוריה האנגלית, נתנו לי את היכולת להשתלב בעולם ללא בעיה, ונהניתי כמעט מכל רגע.
ואזהרה אחרונה בכל זאת לפני סיכום, קחו בחשבון שבמשחק יש מה שמכונה 'Difficulty Spikes', גם בדרגות הקושי הקלות – אתם תמותו הרבה, אז רק להיות מודעים, ולסיכום: נכון להיום המשחק עולה הרבה פחות מהמחיר המקורי ואפילו מהמחיר שהיה בזמן שאני קניתי את את המשחק, אז אם יש לכם אהבה לנושאים המוצגים בסיפור, ולירי בסגנון משחק Gears of War, אני בטוח שתהנו.
ספרו לי בתגובות מהו משחק ה-Guilty Pleasure שלכם.